הגיע זמן מימוש - מתווה ליציאה ממדיניות ללא מוצא

זה שנים שהתהליכים המדיניים באזורנו נמצאים במבוי סתום, ללא כל תזוזה אמיתית לכוון של הסדר.   
מאז פרץ האלימות של שנת 2000, חפצי השלום הוכו הלם ואלם, ונעלמה תחושת האופטימיות לעתיד חיובי. כל אחד מתכנס בבועה שלו -  והשטח מופקר לקיצונים ולכדור מתגלגל ומתעצם של יצרים דם ודמעות: הקצנה, גילויי אכזריות, צבירה מאסיבית של אמצעים מגה הרסניים, הרג, פגיעות באזרחים, הכחדת תשתיות, דליגטימאציה של האחר, שנאה  - כמשחק מוקדם להתלקחות כוללת.

 

למרות זאת, באופן כמעט מופלא, כאשר נשאלים אנשים בשני הצדדים, רוב ברור מצהיר שהוא עצמו רוצה שלום. הוא כן, אך נראה לו שהצד שכנגד לא.

 

כך מסבב אלימות אחד לשני מהמורות הדרך מאפילות על המטרה, ההתעסקות במתן מענים ללחצים המידיים היום יומיים מנתבת להתנהלות הנוגדת את הפתרון הגדול והאמיתי. יותר ויותר מאבדים תקווה ונעשים אפאטים למצב. על פני השטח החיים נראים כממשיכים, אך זו רק "מאניה של המאניאנה"  - דחיינות של הצורך הקיומי בפרוק הפצצות הממתינות להתפוצץ. הזמן לא פועל מעצמו לטובת אף אחד. בניגוד למה שקיצוני כל צד חושבים, אנו במצב של שוויון כוחות. אין יותר הכרעות כוחניות אלא רק התשה הדדית ללא תכלית, שכל סבב רק יותר הרסני אובדני וכואב.

מצד שני כל הנוסחאות לישוב הסכסוך ידועות, ודי ידוע שלא יהיו יותר רעיונות מהותיים נוספים.

אין יותר זמן. ברור שמה שנדרש זה מכבר הן החלטות, הכרעה וביצוע.

הגיע הזמן להבהיר שבניגוד למה שמחרחרי המדון מנסים להשריש, בני האדם באזור ברובם רוצים בסיום הסכסוך ודו קיום מבוסס אינטרסים אמיתיים של פיתוח, רווחה ובטחון.

שהמנהיגים יתעסקו במדינאות ולא בחנוונות ושיש להם מנדט לקדם טובת אוכלוסיותיהם.

להלן מתווה ליציאה ממציאות מסוכנת  ואובדנית זו:

n הצבת קואליצית "החברה האזרחית" גם במרחב הפעולה המדיני כמובילת השינוי.

ישנו מצב מופלא, לא ידוע מספיק, של שפע במספר תלת סיפרתי של קבוצות, עמותות, ויוזמות  לקשרים ערבים – יהודים.

על עיקרון הכרה הדדית על בסיס שתי מדינות לשני עמים, על המסמך של עמי אילון  וסרי נוסייבה חתמו מעל 253000 ישראלים ו161000 פלשתנאים עד אפריל 2005.  לארגון "קול אחד" נאספו מעל 331.500 חתימות ישראלים ו295.800 פלשתנאים על עמדה דומה. =  כמליון

l הנחלת ההכרה בכשלון המתמשך של המנהיגויות לפתור בעצמן את הבעיה 

   האזורית.

t ניסוחי הסכמות ומסרי-על משותפים לשני הצדדים, כאשר ההתרכזות   בהצהרת הבהרת השאיפה הסופית לדו קיום, ולא בהסדרי מימוש הדרכים אליה.

סקרים הן בישראל והן בצד הפלשתנאי, הבוחנים לעומק את הרצונות הבסיסיים, מראים לאורך כל השנים שבעצם באופן קבוע מעל 60% רוצים פתרון של שכנות טובה. מה שמובלט אבל, הן דעות שליליות  ו"מרעישות" המבוטאות כתגובות על אירועים נקודתיים אלימים, באיפיון  מענה אלים למציאות אלימה בשני הצדדים.

/ הטמעת מודעות כללית שיש רצון משותף של רוב ברור מתושבי האזור

  לחיות חיים מתוך כבוד והכרה הדדיים. הצמחה אקטיביסטית עממית בשני הצדדים להסכמה על-לאומית חיובית ואופטימית לעתיד והבהרת דחיפות מימוש ההסדר.

     יש עם מי לא רק לדבר.       

  עמדה המונית ברורה זו תשמש מנוף ללחצים על השליטים וכמניע לתהליכים

  למימוש עתיד משותף מתון ומפתח.

\ החדרת המסרים רוחבית למודעות הכל בעבודה, מכסה שטח, אזורית. לא רק במדיות הרגילות אלא גם "מבית לבית".