הבלוג עדיין בהרצה

@@ הבלוג ברפורמה מתמדת @ הפוסטים לא סופיים @ אין אחריות על "נזקים" לקוראים שלא בדעתי, ביחוד כאלה שימינה ממרידור@@
@@זהו לקט קטן מכתבים שלי שנאגרו בזיכרון המחשב. התאריך בתחילת פוסט, תאריך ההכנסה ולא הכתיבה.@@


יום שבת, 26 בפברואר 2011

מדינת 60%

בוא נהיה כנים ונודה שהמחדל האחרון שכונה "אסון הכרמל" "זכה" למקומו רק בגלל מותם של הארבעים ושלושה.
אילו האוטובוס לא היה במקום שהיה, היינו כנראה מתייגים עוד מקרה של שרפה רבתי, ועוברים הלאה למקרה הבא. העובדה הזועקת שמצבת כבאי האש בארץ הוא 1:6000 במקום 1:1000 כבממוצע בארצות העולם המערבי,  כלאמר כשישית!!! מהמקובל, לא הייתה משנה משהו. היא הרי לא שינתה עד כה. (זאת בהנחה שבדרך נס נזקי השריפה היו כמו אלה שהיו, הרי ללא הרוגי האוטובוס בשלבים הראשונים, אולי צוותי ומטוסי הכיבוי מחו"ל לא היו מוזעקים והתוצאות היו אסוניים באופנים אחרים).
הבעיה נעוצה חזק באילוף שעברנו להסכים לנורמות נחותות.
במלל אנו טובים: אנו "עם הספר" , כוחנו  ב"מח היהודי", אוצרות הטבע הכמעט יחידים (לפחות עד גילוי הגז) שלנו הם "ההון האנושי".
במבחני התוצאה ובבחינת השטח מתברר שאלה תובנות ומחמאות ריקות. במדינת היהודים, באופן רוחבי, אנו במקסימום 30% מתחת לתקנים ולמקובל בממוצעי העולם המתקדם (כמובן שיש יוצאים מן הכלל במספר מקרי "אקסטריים" ספורים). בממוצע אנו עומדים אולי רק ב 60% (כנראה פחות) מרמות התקנים והמקובל שם.
מחינוך (45 תלמידים בכיתה לעומת תקן ארופאי של 35), דרך משטרה (2.65 שוטרים,כולל שוטרי משמר הגבול!, על כל 1,000 תושבים , לעומת כ 3.7 בממוצע באירופה, לא כולל משמר הגבול), עבור לרפואה (2.1 מיטות אשפוז ל1000,  בריטניה-3.7, גרמניה - 6.6    ויפן 8.6.).........רק דוגמיות מועטות לאיור התופעה.
60% במדינה מודרנית זה המון. תת רמה כזו עושה את ההבדל בין כשלים לאסונות. היא נקודת מוצא לגלישות במדרון למצבים לא מבוקרים קיצונים בנחיתותם (כמו 1/6 מצבת כח אדם אצל הכבאים). במדינה הנמצאת במוקד איומים רבים, אי מצויינות שיא עלולה להיות פאטאלית.
אם נבחן ונבדוק בציבור הרחב נגלה שתגובתם תהיה אדישה. "60% אז מה?".
זהו מצב בלתי נסבל ולא נתפס שדוקא החלק "הריבוני" (הישראלים)  של העם מהמובילים בעולם (היהודי), שרוי במקום במצוינות ובמובילות,בהשלמה עם בינוניות ובתתי רמות. המזויע הוא שזהו מצב שהדרדרנו אליו מנתונים בין המובילים בעולם, בעבר.

כמובן שזו בין היתר בעית מנהיגות. מהחנוונים הפוליטים של היום קשה לצפות לחזון ומיתווי מדיניאויות (לא רק במובן הסכסוך) ברמה הסבירה.
אבל אין לנו את הלוקסוס לחכות לדור הבא.
נדרשת במיידי בחינת רכיבי המדינה למיניהם, האם הם עומדים ב70% ממוצע הסטאנדרטים של הארצות המתקדמות (יצירת קני מידה ראציונלים), ואלה שמתחתם יקודמו רוחבית לשם.  במקביל נדרשת תוכנית עשור  להשוואה ל 100%.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה