תכני מרצ המחוייבים בעידכון

שיא כוחה של מרצ בזמנו (12 מנדטים) נבע בעיקר היותה מפלגת חלוץ לפני המחנה  ("אוונגרד"). ייחודה היה בראייה אמינה ונכונה לזמן ההוא וקדימה, של ההיבטים  המרכזיים ההכרחיים למדינת ישראל. 

הבעיה בלהיות מורה דרך לאומי, שכאשר תכני הלימוד שלך נלמדו ונעשו נחלת הכלל, עליך להתחדש כל הזמן ולעדכנם ולפתח  כאלה הרלוונטים למציאות שהשתנתה ולזו הצפויה בעתיד.

וזוהי הבעיה העמוקה של מרצ שהיא לא משכילה להתחדש. אלה לא "הבדלי גוונים, דגשים וטקטיקות" המכשילים את מרצ. הציבור, ביחוד זה הפוטנציאלי לבחור את מרצ, לא מאוכזב מזה שקשה לו לעכל מה שמרצ מציעה לו. מרצ , בשלב זה, לא מציעה לו בעוצמה פתרונות אמת יחודיים  שאת מרביתם  הוא אינו יכול למצוא אצל אחרים. מול מתקפות הפופוליזם של ימין מתקצן וברוטאלי, על המובן מאליו ומה שהושג עד כה, למרצ תפקיד חשוב ואמיץ בהגנה ובמענה. אך זו דפנסיבה.  די חסרות אמירות עדכניות משלה, עכשויות, מדויקות, ברורות ואמינות, על מגוון הענינים המרכזיים המציבות אותה שוב כמתוות הדרך הנכונה.

למשל:

בדמוקרטיה –  מעבר לרק עמדות הגנה על הקיים,  פיתוח מענים למצב הפוסט דמוקרטי של ה.democracy frustration התוויה, שיכלול ועדכון הדמוקרטיה, לכשירותה לקבלת תוצאות תוך זמן סביר ובאופן  מוחשי בשטח לשיפור אמיתי של המצב ("מה הדמוקרטיה הזו נותנת לי").  פעילות מפלגתית מקרינה אמינות ע"י דוגמה ומימוש עצמי של המסרים:  דמוקרטיה פנימית תמידית של שיתוף ומעורבות אמיתית של כל חבר (לא רק תומכים אלא שותפים). שקיפות, מידע, פיתוח מודעות. 

בעניני בטחון – בצד המענה הנכון של "הפיתרון הגדול" המדיני,  אין מענים ברורים  לסוגיות הביטחון היום-יומיות הפיזיות המידיות , לתפיסות הפונדמנטלסטיות-טרוריסטיות המאיימות, לאופני ההתמודדות בזמן אמת איתם. חסרה הגדרה אמיצה של מאגר הכלים הלגטימים וההתנהלות במלחמה הא-סימטרית (מדינות מול אירגונים לא מחויבים לכללים ול"אתיקות" לוחמה). חייבים התמודדות עם  רידוד האמינות עקב משקעי התבטאויות ועמדות עבר כמו תמיכה בנסיגה מרצועת עזה שהיא תמנע ירי קאסמים, ואם חלילה זה כן יקרה, תהיה לישראל לגטימציה בינלאומית להגיב בחריפות (י. שריד). מה כוללת במקרה שכזה "הזכות להגן על עצמה"?.

בעניני חברה  – איך מביאים במפורט ובמדויק לחלוקת ההון והמשאבים הלאומים מתוך ראיה של שוויון וביטחון סוציאלי, כולל כמובן אופן ניטרול ריכוזי עוצמות היתר של מעטים מידי, על רבים מידי. תחילת מתן מענים לשאלת סכנות ההתפתחות העתידית של המיחשוב, לאוטומאציה דוחקת מקומות תעסוקה במגה מימדים.

בעניני  כלכלה ואיכות סביבה – אי הפנמת היותנו בזמן מעבר לעידן חדש  ולסדרים גלובלים אחרים הנובעים  בעיקר מן ההקשרים שבין  חידלון מבני הכלכלות הנוכחים ומגבלות ואילוצים סביבתיים. גלובאליזציה של פערים, חוסר חמלה.

בעניני דת ומדינה – אין מענה לשינויים הדמוגרפים העתידיים המאיימים  על כושר הנשיאה הכלכלית, על המוסכמות הדמוקרטיות, על החינוך (הנחלת ידע)  הבסיסי החיוני  ("ארגז הכלים" "ליבה") לכל בן/בת אנוש כדי להתנהל במציאות משתנה ומתפתחת מודרנית, ועל תרבותנו בכלל.